ק' נ'  המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו תביעה להכרה באירוע הלבבי בו לקה התובע ביום 22.6.16 כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי

2.התובע יליד 1962.

3.התובע עובד כמנהל משרד טכני בתחנת הכוח ר.ח (להלן: "המתקן") של חברת החשמל. במסגרת תפקידו, התובע הינו אחראי על תחום הלוגיסטיקה, המזון, הניקיון (בכלל זה אחראי על עובדי המשק) והתברואה במתקן.

4.במועדים הרלוונטיים לתביעה, הייתה במתקן בעיה ידועה ומטרידה של חתולים שהסתובבו ונכנסו הן למתחם חדר האוכל במתקן והן למקומות ומבנים אחרים במתקן. מעבר למטרד התברואתי, היה גם חשש שחתולים עלולים להתחשמל ולהזיק למכונות החברה (להלן: "מטרד החתולים").

5.ניסיונות מטעם הנהלת המתקן לטפל במטרד החתולים, נכשלו, וזאת לנוכח הוראות הקובעות כי טיפול בבעיה הקשורה בחתולי רחוב תבוצע ע"י הווטרינר המחוזי בלבד, בעוד שהמתקן ממוקם בשטח גלילי (שטח שאינו מצוי בתחום שיפוטה של אף רשות מקומית), אליו לא משויך וטרינר מחוזי.

6.ביום 22.6.16 חתול שנכנס למתקן עשה את צרכיו בפרוזדור המוביל לחדר האוכל.

7.בעת שהתובע ירד מארוחת הצהריים, הגב' סופיה איוונוב, עובדת המשק, (להלן: "הגב' איוונוב") הפנתה את תשומת ליבו של התובע לצואה של החתול, וציינה בפניו כי זה לא יפה ולא נעים לעובדים להגיע לחדר האוכל ולראות ולהריח את הצואה.

8.זמן קצר לאחר מכן הגיע למקום גם מנהל התחנה, מר מתתיהו רז (להלן: "מר רז"). התובע ומר רז החלו לשוחח על סוגיית הטיפול בחתולים. תוך כדי השיחה, מר רז קרא לגב' איוונוב על מנת לנקות את הצואה. התובע הסביר למר רז שאומנם ניתן לנקות את הצואה, אך יש לטפל במטרד החתולים באופן יסודי.

9.בשים לב לכך כי התחנה מצויה באזור גלילי וכי לא ניתן היה לטפל בבעיה בסיוע הווטרינר המחוזי, מר רז סבר שאין מנוס מלטפל במטרד באופן עצמאי, והציע לתובע ללכוד את החתולים במלכודות כלוב ולפנות אותם ממתחם המתקן.

10.התובע נרתע מהצעתו של מר רז והשיב, כי מדובר במעשה לא חוקי, וכי הוא אינו מעוניין ליטול בו חלק. מר רז הסביר לתובע כי כוונתו הייתה שעובדי הניקיון יהיו אלו שיפנו את החתולים ולא התובע בעצמו.

11.חרף התנגדות התובע, מר רז החליט להמשיך לנסות ולהוציא לפועל את הצעתו להוצאת החתולים מהמתקן באופן עצמאי, ואמר לתובע כי הוא יתקשר בעצמו לקבלן הניקיון על מנת שיביא מלכודות לחתולים. משהתובע התנגד להיות שותף למעשה, מר רז הבהיר לו, כי הוא יטפל בעצמו בעניין מול הקבלן.

12.בשלב זה, התובע הלך למשרדו ובעת שהתובע היה במשרד ניגש אליו מר רז וביקש את מספר הטלפון הנייד של הקבלן. מר רז דיבר עם הקבלן ועידכן את התובע שהקבלן יגיע למחרת למשרדו של התובע וישים אצלו את המלכודות.

13.התובע שב וציין בפני מר רז כי הוא אינו רוצה להיות מעורב בפעולה של הוצאת החתולים מהמתחם ומר רז השיב לו שהוא אכן אינו מעורב.

14.השיחה של התובע עם מר רז לא הייתה בצעקות, אולם מדובר היה בוויכוח. התובע ראה את כל נושא מטרד החתולים הרבה יותר ברצינות ממר רז, והבקשה של מר רז להוציא את החתולים באופן עצמאי הרגיזה אותו.

15.התובע ישב במשרד כשעתיים, ובסביבות השעה 16:00 יצא לביתו.

16.במהלך הערב של אותו יום, התובע יצא לאירוע משפחתי. בדרך חזרה מהאירוע, התובע חש חולשה, מעין צרבת ומעין צביטה באזור בית החזה ושיתף בכך את אשתו. מאוחר יותר, כאשר התארגן לשינה, חש התובע כאבים בבית החזה המקרינים ליד.